לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני (שמות כ')

"אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"

 

כך מתחיל אחד הטקסטים המוכרים והמשפיעים ביותר בתולדות החשיבה אנושית.

טקסט אשר בהמשכו, בחלוף 9 הדיברות הנותרות, נותן הכח המקראי למשה, שורה של ציווים ארציים מאד שעיקרם יסוד של חברה שוויונית ויחודית בעולם הקדום.

סדר חברתי המגולם באמצעות חוקים "אלוהיים אלמותיים" - שיתכן והיום נראים לנו מובנים מאליהם – רפורמות בתחום העבדות לדוגמא – שהיו בזמן בהם ניתנו ונכתבו פריצת דרך תקדימית מאין כמוה אשר הניחה את היסודות לתפיסת הצדק, המשפט והמוסר של החברה המודרנית של היום (עוד על הנושא בלינק הבא).

 

חוקי יסוד אלו מועברים לעם  בפרקים הבאים שלאחר מתן עשר הדיברות, כאשר הראשון שביניהם,

שים לב! הראשון שביניהם, המופיע מיד בסיום עשר הדיברות ונראה כאילו מהדהד הלאה בקצב אחיד עם אותו הדיבר הראשון שצוטט מעלה: "ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי אליכם:

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם":

 

הוראה ברורה מאין כמוה אשר שופכת אור על אותו ציווי ראשוני – כרומזת, יודע אני את לבבכם, יודע אני איזה אלוהים יכולים אתם להעדיף על פני, וזאת לאחר שראיתי במו עיני את אשר עשיתם עם אותו עגל זהב שבניתם לכם באיבוד עשתונותיכם כתחליף לתמונתי שלעולם תחסר. הישמרו לכם מאותו יצר אשר מבקש מכם לשים את יהבכם, את מרכז חייכם, את מרכז כוונתכם ואיתם בהכרח את מיטב מרצכם ותפילותכם סביב אותו עגל זהב עכשווי או עתידי. וזיכרו, היום ולעולם: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

 

ועכשיו בקפיצה חדה לעכשיו. למאה הקודמת, ניזכר באחד מגאונינו שאמר:

"אנחנו חיים בתקופה של אפשרויות מושלמות ומטרות מבולבלות" (א. אבןאחת)

 

כולנו מכירים, שמענו לפחות, על חלק מאותן האפשרויות:

פיצוח הגנום האנושי, השבחת צומח וחי גנטית, תודעה ממוחשבת, ננוטכנולוגיה ואיברים ביוניים, טיסות לחלל וכו וכו. 

כולנו חווים יחד את אותו זרם בלתי פוסק של חידושים, שאת האפשרויות האמיתיות הגלומות ברובם כבר הפסקנו מזמן להבין.

 

כולנו מרגישים כיצד מידע ועוד מידע נאסף והכל מנוטר ונאגר, כולנו מבינים בחושנו שישנם כוחות עצומים שמושכים ומושכים את עגלת האנושות הזו הלאה והלאה על פני גרף אקספוזנציאלי אל עבר הלא נודע.

 

מעבר למהירות המסחררת, המדהימה,  אין כאן כל חדש – לעולם נעה האנושות קדימה, כרצף של שינויים שמטרתו השתבחות, התקדמות.

בואו נעז לעצור רגע על מנת לשאול את עצמנו, לאורו של אותו ציווי פשוט:

"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" - איזה אלוהים עובדת האנושות היום?

מיהו הקטר המושך? 

או יותר נכון לאורו של איזה ערך עליון מושכים קטרי הכלכלה והחברה אותנו הלאה ע"ג המסילה הזו בתאוצה מסחררת?

​

ואילו חסמים קיימים בעצם ע"ג אותה המסילה?  חסמים שמלווים את אותה ההתקדמות מקדמת דנן – חוקי המוסר והחברה. האם ישנו איזה גורם המלווה בקדמת הקטר, מקום בו נעות לדוגמא חברות גלובאליות כמו אמזון, ביירן, פייזר, גוגל, תאגידי הנפט, חברות הזרעים וההשבחה הגנטית הסיניות  ודומיהם, האם ישנו איזשהו גורם המווסת את תנועתן של אותן החברות, של אותם האנשים, אשר קובעים בהכרח כיצד יראו חיינו במאה ה21? האם ניתן להציג חסמים במהירות שכזו?

 

האם ישנה רגולציה כלשהיא?  

האם מישהו מדמה לעצמו שבמקום כלשהו יושבת חבורה נכבדת של אנשי חוק ומוסר אשר רוצים את טובתה ורק את טובתה של האנושות, שלנו. של ילדינו. ונציג מאותו גוף מוסרי מבקר דואג לשאול שאלות ולהציג דרישות לאותן החברות: מיסים על זיהום האוקיינוס לחברות המכירות האינטרנטיות, שאלות העולות מתחום מחקר הרגש למגדלי הבקר, שאלות לגבי מוסריות ההשבחה הגנטית בזרעים, בחיות, בבני אדם? ועוד ועוד ועוד

נדמה לי שכולנו יודעים את התשובה.

 

אין רגל על הבלמים. כמו שאין רגל אחת על הגז. ישנו רק כח אחד המניע את הקטר.

​

 

ישנם שני ציטוטים יפים שאני אוהב בהקשר הזה: האחד מתוך המסורת הבודהיסטית ומיוחס לבודהה - קובע בפשטות יתרה "מחשבותיך יוצרות את המציאות שלך"  השני מבאר את ההקשר הזה בסדרה של צווים, והוא הולך כך:

"שים לב למחשבותיך כי הן יהפכו למילותיך, שים לב למילותיך כי הן יהפכו למעשיך, שים לב למעשיך כי הם יהפכו להרגליך, שים לב להרגליך כי הם יהיו לגורלך."

 

הציטוט היפה הזה מבהיר בצורה נהירה את מה שרובנו כבר יודעים ומתוודעים אליו  בצורה זו או אחרת במהלך חיינו – ישנה חשיבות עצומה לצורה שבה אנו מדמים לעצמנו את המציאות בדרך להגשמתה. ככל שהחזיון נהיר וברור לנו יותר כן רב הסיכוי להגשמתו.

עוד על הנושא הזה במאמר "כוחה של סוגסטיה" ובינתיים נישאר עם הקביעה הזו בכדי להבהיר את מטרתו של האתר ולחבר את הקביעה הזו בדבר כוחו של הדמיון, כוחה של הסוגסטיה יחד עם קביעות דומות.

 

האנושות עומדת בפני אתגרים כבירים. בימינו אנו. כאן ועכשיו.

 

כל עוד, אותה תודעה אנושית משותפת, אותו כח יוצר שמקורו במחשבות, המאווים, הרצונות שלנו כולנו -

כל זמן שאותו הכח מכוון מתוך פחד ומתוך רצון לרווח גשמי ולהגדלת הרווחים -  ננוע ע"ג מסילה שבעיני לפחות איננה הדרך המוארת, הטובה או האיכותית. זוהי המסילה ממנה מזהיר אותנו אותו כח המתואר בספר שמות, במעמד הכביר והנשגב ביותר שידע עם – וזאת בצורה המפורשת ביותר.

​

אוקי. אז אנו מרגישים. יודעים בחושנו – מה לא. 

​

אבל מה כן? איזו תמונה נצייר לנו, כל אחד לבדו, ואנו כחברה, לנגד עיניינו כרצון משותף לעבר עתיד טוב יותר?

האלטרנטיבה לאותה תודעה חברתית אנושית אינה ידועה לי והיא בכל מקרה מתחילה במחקר אישי ופרטי של כל אחד מאיתנו.

אך כאשר אותו כיוון עדיין אינו ידוע מוצעת כאן חלופה המגולמת בשני שורשים מתוך השפה העברית, באם אינה ידועה לנו אותו אור, אותה איכות מובילה. זה מקומם של הודיה ותפילה. (י.ד.י/ה ו פ.ל.ל)

​

עוד על חשיבותה ויופיה של המילה "תודה" במאמר הבא.

אך בינתיים נישאר עם השורש פ.ל.ל – הבה נעצור רגע, כן. בכל זאת, נעצור. וננסה לדמיין לנו את אותו האור, אותה מסילת האיכות שיכולה להוביל אותנו היום. להשפיע על בחירותינו. לשפוע אור על מעשינו. להשפיע על ויתורינו. מהי אותה איכות אותה אנו מפללים להוריש לילדנו?

 

עצם התפילה יש בה כח מרפא. הן אישית כמו גם קולקטיבית. (ראה כאן "תפילה ושיחה" מאמר מפי הרב לורד יונתן זקס.) התפילה היא מקום של חיבור בין קודש לבין חול, בין שמים לארץ – מקום בו אני ואתה מעיזים לצמצם את עצמנו בכדי לאפשר כניסה של השפעה מיטיבה מבחוץ.

אני מאמין שזה השורש לעליה על מסילה מוארת יותר היום, בהווה, ואל עבר העתיד.

החזרה שלנו כחברה למחקר אותו אור חיצוני, אותה איכות אמורפית ובלתי תלויה - אל אותו כח שממש לא משנה (לו או לה) אם נקרא לו אלוה או הכח המגנטי החלש, ולנביאיו מוחמד, ישו או המדען בין ימינו.

איש מהם הרי לא מכחיש את קיומו של אותו הכח, את קיומה של אותה האנרגיה העצומה העצורה בחומר, העצורה בעולם הזה המוחשי הסובב אותנו.

​

הויכוח ביניהם ובין ממשיכי דרכם יכול לסוב סביב השאלה, מה אנו מצופים לעשות עם הכח הזה, אבל הבדל זה הוא באמת משני יותר מכפי שנדמה לנו ובעיקר הרבה פחות הרה אסון מהתעלמות מכוונת מאותה האנרגיה ועבודה אלילית שוב, כבימי קדם פאגאנים, של צלמים אנושיים עשויים כסף וזהב.

​

אין מסוכן מכך.

אין אנרגיה הרסנית ומיותרת מכפי האנרגיה המאוגדת כיום במעשי אנוש בכלכלה ובפוליטיקה שצלמים אלו הם המוליכים את דרכה.