תמיד רק 97%

תמיד רק 97%

 

"מחקר שיטתי במקצוע מסויים, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים, לכללים ולאמיתות" זוהי ההגדרה המילונית (עפ"י מילון אבן שושן) למונח "מדע".

 

כמה מילות מפתח בהגדרה הזו, הפשוטה לכאורה, זקוקות לעצירה ומבט מקרוב.

הראשונה שבהן היא המילה "אמיתות" – הרי בזה עסקינן, זהו שורשה ותכליתה של המיתודה המדעית – לספק לנו אמיתות / אקסיומות (אמיתה, הנחת יסוד, "עיקרון ממובן מאליו" בתרגומה המילולי מיוונית) לגבי העולם.

 

המיתודה המדעית, החליפה בחיינו את הצורך באמיתות המוחלטות של הדתות הגדולות שקדמו להתפתחותה. דרך זו לחקר "האמת"  נעזרת בכלי העוצמתי ביותר שניתן לנו בני האנוש – השכל – לטובת חקר "אובייקטיבי" בלתי תלוי של עובדות נצפות וסיכומן לכלל תיאוריה אשר תעמוד במבחן המציאות – הווה אומר, תוכל לנבא לנו תוצאות מבחנים וניסויים עתידיים.

אין צורך לומר שהמיתודה המדעית עלתה על כל ציפיותנו ביכולתה זו לצפות את הטבע ולתת לנו תשובות לגבי חוקיו. יתרה מכך מיתודה זו הוכיחה את עצמה ככלי שרת אדיר ברצון האנושי להכפיף את הטבע למרותו. *

במשך מאות שנים, עם התפתחות המושגים המדעיים, כלי המדידה והרוח האנושית נראה היה בתחילת המאה ה20 שכל השאלות הגדולות מצאו את תשובתן, הגיונו של המדע ויכולתו לספק לנו תשובות אלו, נראו כעומדות מעבר לכל ספק.

איש לא יכול היה להעלות על הדעת כי בחלוף כחצי מאה, יעורערו אמיתות אלו עד ליסוד –  תורת היחסות של איינשטין, מכניקת הקוונטים, הגיאומטריה של רימן ועוד ועוד מעמידות אותנו היום, שוב, כבימי קדם, בנקודה בה אנו יודעים לומר כי אין עוד חלל מוחלט, זמן מוחלט, עצם מוחלט או אפילו גודל מוחלט.

מי היה מאמין לפני 100 שנים כי הפיסיקה הקלאסית, זו של ניוטון, צוק הסלע המדעי מדורי דורות, תוכל לקבוע דברים רק בקירוב.

 

אמת יחסית.

וזאת לאחר כל ההשקעה הזו – מדורי דורות.

דומה הדבר כי חפרנו עוד ועוד בתוך מנהרה שאין לה סוף וככל שהעמקנו לחפור וככל שנעמיק, מעמיקה איתנו במקביל ההכרה בקטנותנו, בחוסר הידע שלנו במושגים הבסיסיים ביותר – באקסיומות, שפעם הנחנו כי הן "עיקרון מובן מאליו".

משפטי אי השלמות של גדל הם דוגמא מדהימה:

משפטי האי-שלמות של קורט גדל, אחד מגדולי הלוגיקנים בכל הזמנים,  הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים .

כאן ציטוט מתוך ויקיפדיה:

מראשית ימי המתמטיקה ועד למאה העשרים פעלו המתמטיקאים מתוך תחושה שכל טענה מתמטית ניתנת להוכחה או, לחלופין, להפרכה (כלומר הוכחת אי נכונות הטענה). בשנת 1931  הוכיח גדל, במאמרו "על טענות שאינן ניתנות להוכחה בפרינציפיה מתמטיקה ובמערכות דומות", שבכל מערכת אקסיומות עקבית לתורת המספרים, המקיימת את התנאי שיש אלגוריתם (תוכנית מחשב, בלשון ימינו) שמחליט לכל נוסחה אם היא אקסיומה או לא, יש טענה שלא ניתן להוכיחה או להפריכה. בנוסף הוכיח שהעקביות של המערכת עצמה אינה ניתנת להוכחה. אלו הם משפטי אי השלמות של גדל, משפטים שהם אבני פינה של הלוגיקה המתמטית המודרנית.

בקצרה, גדל מוכיח בצורה לוגית, כי המתימטיקה, כענף מרכזי במדע, לוקה ביכולתה הבסיסית ליצור מערכת מושלמת של אמיתות עקביות.

אי השלמות כחוק טבע ממש.

בנקודה זו, בשל התלות ההולכת וגוברת שלנו בלוגיקה של המחשב, כפי שמתוארת במשפטיו של גדל, היינו ככלי אשר מנהל תהליכי מחשבה באמצעות מידע בינארי של כן ולא, אפס ואחד, מעניין יהיה להביא ציטוט של רוברט פירסיג מתוך ספרו "זן ואמנות אחזקת האופנוע" :

"...כן או לא... זה או זה... אחד או אפס. על בסיס הבחנה זו היסודית והדו מונחית נבנית כל הדעת האנושית. ההוכחה לכך היא זכרונו של המחשב, האוגר את כל ידיעותיו בצורת מידע בינארי. הוא מכיל נתוני אחד ואפס – וזה הכל. מאחר שאיננו מורגלים בכך, איננו רואים כי ישנו מונח הגיוני אפשרי שלישי, בעל תוקף דומה לכן או לא, המסוגל להרחיב את הבנתנו בכיוון לא מוכר. אפילו אין לנו מילה כדי לכנותו בה, לכן יהא עלי להשתמש במונח היפני מו (MU).

מו פירושו "לא דבר". הוא מצביע אל מחוץ לתהליך ההבנה השכלית הדואליסטית. מו פשוט אומר: "אין הגדרה: לא אחד, לא אפס, לא כן ולא לא". הוא קובע כי הקשר השאלה הוא כזה שתשובה של כן או לא תהא מוטעית, ועל כן אין לתתה. "שאלתך אינה במקומה" – זה מה שהוא אומר...

המוח הדואליסטי נוטה לחשוב על מקרי מו בטבע כעל סוג של תרמית-הקשר או כעל תופעה אירלוואנטית, אך מו נמצא בכל רחבי המחקר המדעי, וכשם שהטבע אין עיסוקו בתרמית, כך תשובותיו לעולם אינן אירלוואנטיות...

אפשר לבסס בצורה מוצקה למדי את הקביעה, שהמדע מתפתח באמצעות תשובות מו שהוא מקבל יותר ממבאמצעות תשובות כן-או-לא. תשובת כן או לא מאשרת או מפריכה היפותיזה. תשובת מו אומרת שהתשובה היא מעבר להיפותיזה...

מו הן התשובות המאפשרות לך לצמוח"

נדמה כי בכל כיוון אליו פנה המדע המודרני לקבלת תשובותיו מתרבות תשובות המו ומתגלה הסדק ונפער – 97%. עד לאין קץ.

אין פרפטאו מובילה פיזית וכנראה שגם אין הוא שכלנו אותה מכונה מושלמת, ככלי בידי המדע וכמיתודה יחידה לחקר האמת.

מזכיר מאד את עיקרון הצמצום הקבלי של האר"י. לפיו, לוקה העולם שלנו ב"אי שלמות", שמקורה בצמצומו המכוון של הבורא את עצמו, בכדי לאפשר לחיים להתקיים.

97%. תמיד רק 97%.

המשך יבוא...