אנא אדמה

אדמתנו ואדמת אבותינו,

תבוא לפניך תפילתנו,

ואל נא תתעלמי מתחינתנו,

אמנם עזי פנים וקשי עורף אנו,

(לאמר צדיקים אנחנו ולא חטאנו,)

אך לבסוף למדנו

חטאנו.

באבואה בואה חטאנו, אבותינו ואנו.

אותך לקחנו,

אדמה לא לנו.

אדמה שהובטחה,

לילדינו,

ולילדי ילדינו.

ואותך

אנסנו, ביטרנו, גילינו, גידלנו – גדלנו ועצמנו, דישנו, הלעטנו, וידאנו הורג, זילזלנו וזילינו וזיבלנו. חטאנו, חרשנו וחילענו, טרפנו וטימאנו, יבלית ועשנן על מצפונינו גידלנו, כרתנו וכימשנו, לאן ולמה כבר מזמן שכחנו. מרינו ומיררנו, נשק רב ייצרנו, נסענו ונסענו אך לא נהגנו, סררנו וסאבנו, אף פעם לא שבענו, עוינו ופשענו, עופות טחננו ושניצלנו, פרות דישננו אנטיביוטיקה והורמונים דחפנו, לפרות הבשן הפכנו, צלם אנוש איבדנו, קשינו עורף לא לשמוע זעקתך, רשענו, שיחתנו, תיעבנו, תעינו ותעתענו. אכלנו ושבענו.

סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים.

ולכמה רגעים נדמה כי שווה לנו.

נמאס לך מאיתנו.

האמת, גם לנו.

אנא, אדמה, טובה ועייפה,

סלחי לנו, ילדייך הטובים.

האזרי נא בעוד מעט סבלנות,

אדמה יקרה,

אמא גדולה,

שכל שיש לנו, ממעמקיך בא.

דברי בבקשה עם הרוח הגדולה

שתשכח קצת ותירגע, שתנוח מזעמה.

ילדייך הטובים, אמרי לה,

עוד מעט מוכנים.